הבלוג
מחזור נוסף של הקורס קורות חיים לפרופיל עסקי הסתיים בשני האחרון.
אנשים שבאים מכל עולמות התעשייה - הייטק, תעשייה מסורתית ועד קשרי קהילה לעסקים.
תשעה אנשים, מתחילת שנות ה- 40 ואחד אחרי 60.
קודם כל - שימו לב למספר המחזורים שמסתיימים.
אנשים מגיל 40+ מבינים שמערכת הגיוס מתקשה לאתר אותם.
והם גם מבינים שקורות-החיים, כפי שהכרנו, לא עובדים בשבילנו.
חמישה בצעו קורס אצל ארגון דומה שמתמחה במילות מפתח אז יכולנו להבין מה באמת עובד ומצליח.
הפעם הטיפ השבועי שלנו בנושא חיפוש עבודה
מוקדש לכל מי ששולחים קורות חיים ולא מקבלים תשובה ואיך לשפר את המצב.
אחת התופעות היותר הנפוצות שקורות למי שמחפש עבודה דרך הפורטלים של המשרות ומי ש"מגלה" את תופעת המשרות שמפורסמות בלינקדאין, היא "עודף מוטיווציה" בשליחת קורות חיים
מה זה אומר? זה אומר לשלוח קורות חיים פחות או יותר לכל משרה שקרובה למה שאי פעם עשינו.
את עמוס טלמור הכרנו בפאנל משקיעים.
זה היה במסגרת כנס סטרטאפים חברתיים שסייענו לו.
בפגישה הבאה - עמוס, עידו וליאורה - התלהבו מהאפשרות לשתף פעולה עם המועדון ומאז אנו מתארחים בחממה.
אז מנסיון אישי אני שמח לספר לכם על מקום שונה ליזמים אפורי-שיער.
עוד מעט תשקע השמש ויחל יום הכיפורים.
כל אחד באמונתו, כל אחת בדרכה, יעשה את חשבון הנפש שלו.
מילדות נהפכנו למומחים לענייני עברות - בין אדם לחברו, בין אדם למקום
עם נסיבות מקלות, טיעונים לעונש ועוד.
כל אחד באמונתו, כל אחת בדרכה, יעשה את חשבון הנפש שלו.
מילדות נהפכנו למומחים לענייני עברות - בין אדם לחברו, בין אדם למקום
עם נסיבות מקלות, טיעונים לעונש ועוד.
רק סוג אחד של עברות אנחנו לא מונים ולא מכפרים ביום הזה -
את העברות שלנו לעצמנו.
כן כן, אלה העברות שבהן אנחנו לא שמים את עצמנו במרכז,
מוותרים לעצמנו כי קצת יותר נוח ככה ובעיקר - מרשים לעצמנו לדעוך מבפנים.
לפני מספר ימים הקריאו 5 שורות מהשיר שבהמשך.
היה קצב נפלא במילים של מי שחווה תכנון שגוי של
שרשרת-האספקה של הרעיונות והנה כבר מגיע התיקון.
השיר נכתב לפני 20 שנים כשרק יוצרים נתקלו בחסמים,
עכשיו החסמים הם הנחלה של כל אחת ואחד.
על הדרך ל"שיקום שרשרת-האספקה של אפשרויות התעסוקה" תוכלו
לפגוש אותנו במפגש מרתק - כל הפרטים והרשמה בלחיצה על הכפתור:
ובינתיים תהנו משירו של דוד אבידן. תודה לו.
רגע אחרי שהסתיים חג החירות ורגע לפני שאנחנו מגיעים ליום העצמאות
אני רוצה לחלוק איתכם את חשבון הנפש הקטן שלי בנוגע ליציאת מצריים הפרטית שלי.
לחשוב רגע על בני ישראל שלא ממש רצו לצאת ממצרים עד שבא משה ובאותות ובמופתים הראה להם שהגיע הזמן שטוב לא יצא ממה שקורה פה.
קצת כמו יהודי מזרח אירופה שראות את ההתפתחויות אבל לא ממש קראו את הכתובת על הקיר.
נשארו וקיוו שיהיה טוב.